איגרות חוב

לוח התשלומים הוא נקודת המוצא

הקרן היא סכום החוב שנקבע בתנאי האיגרת. קופון הוא תשלום הריבית, כאשר נקבע כזה, ומועד הפדיון מציין מתי נפרע החוב לפי התנאים. יש איגרות שמשלמות ריבית תקופתית, אחרות משלמות רק בסוף, וחלקן נפרעות בתשלומים. קריאת לוח התשלומים חשובה יותר מהסתמכות על הכותרת הכללית ״אג״ח״, משום שמבנים שונים יוצרים חשיפות שונות לאורך הזמן.

קופון אינו התוצאה הכוללת

קופון קבוע נגזר מתנאי האיגרת, ואילו תוצאת ההחזקה תלויה גם במחיר ששולם. שני אנשים שרכשו את אותה איגרת במחירים שונים זכאים לאותם תשלומים ליחידה, אך היחס בין התשלומים לעלות הרכישה שלהם שונה. חישוב תשואה לפדיון משתמש במחיר ובלוח התשלומים; הוא נשען על הנחות ואינו מבטיח שכל התשלומים אכן יתקבלו.

הקשר ההפוך לריבית, בתנאים מוגדרים

כאשר התשלומים הנומינליים העתידיים קבועים והתשואה הנדרשת בשוק עולה, הערך הנוכחי שלהם יורד. לכן מחיר אג״ח כזאת נוטה לרדת עם עליית הריבית, בהנחה שסיכון האשראי, הנזילות ושאר התנאים אינם משתנים. אם הריבית משתנה, קיימת הצמדה או יש זכות לפדיון מוקדם, נדרש ניתוח נוסף. חדשות על המנפיק עשויות גם לגבור על השפעת הריבית.

כמה סיכונים יכולים לפעול יחד

סיכון אשראי הוא האפשרות שהמנפיק לא ישלם במועד או במלואו. סיכון שוק מתבטא בשינוי המחיר לפני הפדיון; סיכון נזילות נוגע לקושי למכור. בתשלומים שאינם צמודים, אינפלציה שוחקת את כוח הקנייה. גם החזקה עד הפדיון אינה מסירה את סיכון האשראי או את השחיקה הריאלית. קדימות לנושים על פני בעלי מניות אינה מבטיחה החזר מלא.

שאלות שעולות בדרך